שלומי מנגר

שלומי מנגר (66) הוא מיסודות התרבות של העיר בחיפה כבר יותר מ-40 שנה, והוא משמש אבן שואבת לצעירים ומבוגרים שסופגים ממנו ידע ואהבה לאומנות ומוסיקה.

ב-1980 פתח מנגר את השלוחה החיפאית של בית הספר לאמנות "קמרה אובסקורה" ברחוב הנביאים, שם הכשיר צלמים רבים ומימן מכיסו את הלימודים של הסטודנטים שלא יכלו לעשות זאת.

ב-1985 פתח מנגר את "דווקא תיאטרון", בקומת המרתף של בניין מגורים ברחוב ירושלים. ב-1990 הוא חנך את מועדון ה-High Way בקולנוע ארמון ששינה את שמו ל"העיר השנייה". ב-1995 "העיר השנייה" עברה לבניין קולנוע חן ברחוב י.ל. פרץ בהדר והוא נקרא "סיטי הול". לפני 12 שנה פתח מנגר את מועדון ה"וונדרבר" בעיר התחתית, מול מוזיאון הרכבת שפועל עד היום ומושך אליו שוחרי מוסיקה מכל הארץ. במהלך השנים הופיעו אצלו (ועדיין מופיעים) הלהקות וההרכבים המובילים בסצנת הרוק-פופ הישראלית, מופעי ג'אז ותיאטרון, הרכבים וותיקים ולהקות צעירות שמקבלות אצלו את ההזדמנות להיחשף לקהל.

בשיאו של משבר הקורונה הצליח מנגר להרים תערוכה ייחודית שמציגה מצד אחד את ההתפתחות המוסיקלית בחיפה לאורך השנים עם דמויות שקפאו באמצע הריקוד כסימן למסלול החיים שנעצר בסגר.

"חיפה…כשהייתי ילד גדלתי בחיפה הקטנה, עיר בעלת נוף מהמם ואווירה איכותית, עיר בעלת שקט ואיכות חיים, עיר בה אפשר לגדול בלי לחץ" אומר מנגר. "כשגדלתי הבנתי שהעיר הנחמדה הזאת צריכה להתפתח ואז חלמתי לעשות אותה ל"עיר השניה" כן עיר בה הילד שגדל יוכל לחיות, לעבוד ולצרוך מה שעיר צריכה לתת. אז חלמתי ועשיתי. חלמתי ויצרתי. חלמתי ובניתי מוסדות עצמאיים אלטרנטיביים. מוסדות אלו הביאו פריחה תרבותית כי התעסקתי באמנות לסוגיה, תרבות וחיי לילה. השפעה זו עשתה ונתנה להרבה את מה שהילד חלם.
חיפה של היום צריכה עוד חולמים שיעשו עוד מהלכים מיוחדים. עיר מיוחדת בעלת אפשרויות לצד מגבלות, עיר יפיפייה שצריכה ניעור, עיר שבה אפשר לגדל ילדים שיחלמו וירצו לממש את החלומות ויישארו בה".