רוחי קטנר יניב (78), נולדה בטבריה ולאחר הלימודים הגיעה לחיפה. במשך 27 שנים עבדה כמחנכת ומורה להיסטוריה ואזרחות בבית ספר תיכון במגדל העמק ומהרגע שיצאה לפנסיה היא ממלאת את זמנה בפעילות למען הקהילה. היא כיהנה שתי קדנציות בהנהלת ויצו ולאחר מכן כיהנה כנשיאת האופן הפנימי.
במסגרת פעילותה בתנועת הנשים ויצו חיפה וישראל, פעלה רוחי לסיוע ותמיכה באוכלוסיות חלשות, נזקקות וקשות יום, תוך פיתוח יוזמות חשובות לחיזוק והעצמת התשתית התרבותית של החברה והקהילה בחיפה. היא מארגנת קבוצות חברתיות העוסקות בכתיבה יוצרת, ספרות ופואטיקה, ימי התרמה, ימי עיון והשתלמויות. פועלה למעלה משלושה עשורים ונעשה בהתמדה, בחפץ לב ובצניעות.
עשייתה הקהילתית כוללת גם חברות בהנהלת העמותה בית שבתאי לוי, שבה ארגנה ערבי התרמה לגיוס כספים לרווחת תינוקות ואימהות. היא פעילה בבית מגל המסייע לנערות צעירות מהעדה האתיופית תוך העצמתן, קידומן, רווחתן ובניית עתידן. עמותת הנשים בכחול לבן- עמותה למען החיילים הבודדים הזקוקים לסיוע חומרי, כלכלי ותמיכה נפשית רגשית והענקת תחושת שייכות. והיא גם התנדבה בהוסטל אופק נשי שמסייע לנשים לצאת ממעגל הזנות.
"זה הייעוד שהצבתי לעצמי להתנדב, לתת מעצמי" היא מספרת "זה סיפוק אדיר לעזור לאחרים ולא לשבת בבית. ככה אני חיה את חיי וזה נותן לי כוח ומעודד אותי".
"חיפה בשבילי זה בית ואם. מהרגע שעברתי לחיפה אני מרגישה פה בבית. חיפה היא אחת הערים היפות בישראל. הים של חיפה בשבילי הוא מקור חיים אדיר ואני אוהבת אותו מכל הבחינות והוא מחזיר לי המון אהבה".
