מכרם ח'ורי (77) הגיע מירושלים לחיפה ב-1946 כשהיה בן שנה, לאחר שאביו קיבל תפקיד של שופט בתקופת המנדט הבריטי.
במלחמת העצמאות ב-1948 עזבה המשפחה ללבנון ולאחר מכן חזרה לעכו. ב- 1963 החל ללמוד באוניברסיטה העברית, אך החליט להקדיש את עצמו ללימודי משחק ונסע ללמוד באנגליה ב"בית הספר מאונטביו למשחק". כשחזר לארץ פיתח את הקריירה שלו בתיאטרון והצטרף ללהקת השחקנים של תיאטרון חיפה ומ-1973 הוא מתגורר בחיפה.
קריירת המשחק המפוארת של ח'ורי מגוונת מאוד והוא משתתף ומביים בעולם התיאטרון, הקולנוע והטלוויזיה והוא ניהל את תיאטרון אל מידאן. חלק מההצגות בהן השתתף: "מחכים לגודו", "פלסטינית", "האי", "החלם קרב", "שדים במרתף", "עקומים", "מלחמת טרויה לא תהיה", "סינדרום ירושלים", "רוסמרסהולם", "אדי קינג" ועוד רבות.
הוא השתתף במספר רב של סרטים וסדרות בהן: "מתחת לאף", "כאסח", "גשר צר מאד", ב"חיוך הגדי", "ארס אל-ג'ליל", "אש צולבת" "להב חצוי" ועוד רבים. חורי עשה קריירה בינלאומית במשחק ועד היום הוא מוזמן לתרום מיכולותיו כשחקן בהפקות בינלאומיות. ח'ורי ביים גם הצגות תיאטרון וגם היום הוא ממשיך לכתוב וליצור בכל רגע פנוי.
בין הישגיו הרבים, הוא זכה בפרס ישראל ובפרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר, בפסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-38 בחיפה הוענק לו פרס על מפעל חיים.
ח'ורי, שמקפיד כל בוקר לעשות הליכה לאורך חוף הים ופארק הכט אומר: "חיפה היא המקום מבטחים שאני חוזר אליו תמיד כשאני שב מחו"ל, היא הבסיס שלי. לחיפה יש משמעות גדולה בשבילי. אני מרגיש בחיפה כמו שאני לא מרגיש בשום עיר אחרת בעולם. זו העיר שיש בה הכי מעט גזענות שראיתי".
